לפנות מקום לריק


פעם בכמה זמן יש סיום של תקופה, אבל זה משהו שלא אנחנו הגדרנו, ולכן אין איזו הודעה רשמית.

זה מתחיל עמוק עמוק בפנים, פתאום כבר דברים שאהבנו כבר פחות בא לנו עליהם, ופתאום דברים שעבדו לנו עד עכשיו כבר פחות ופחות עובדים...

ואין לנו בררה אלא להבין שמשהו כאן קורה, שמתרחש לו איזשהו שינוי, שלא בא מתוך בחירה שלנו אלא מתוך תהליכים טבעיים שקורים,

ממש כמו שגולם פתאום הופך לו לפרפר

או כמו שמסיימים גן חובה ועוברים לכיתה א׳

אין לנו שליטה על זה, וזה גם מאוד מתבקש, כי זה הצעד הבא בהתפתחות שלנו.

ובדיוק בשלב הזה מופיע לו הריק...

והריק הזה מסמל את תחילתה של התקופה החדשה, ואת סיום כל מה שישן וכבר לא עובד.

ובדרך כלל כשזה קורה אנחנו לא מודעים לתהליך ולכן מתחילים ממש להילחץ שכל מה שהכרנו ושעבד לנו עד היום פתאום כבר לא עובד. אני יודעת שבפעמים הראשונות שחוויתי את זה הייתי נלחצת נורא. ומרוב לחץ אנחנו מתחילים להיות באובר-דוינג (עשייה יתרה) ומנסים עוד ועוד דברים וכיוונים.

אז בפעם הבאה שזה קורה אני מזמינה אתכם לעשות מקום לריק, פשוט לתת לו להיות, להיפרד לשלום מכל מה שכבר לא משרת אתכם, ולחכות בציפייה ובסבלנות לדברים החדשים שכבר עוד שניה כאן.

כי בדיוק כמו שהגולם לא צריך להילחץ מזה שהוא לבד בחושך בתוך הפקעת, כי ההפיכה שלו לפרפר היא בלתי נמנעת, ככה אם גם אנחנו נאפשר את הריק ונהיה בו בסבלנות הוא באופן טבעי ישתנה בסוף וייקח אותנו אל עבר הצעד הבא שלנו, אל הפרפר שנועדנו להיות.

ואני מרגישה שעכשיו אצלי זו בדיוק מין תקופה שכזו, תקופה של הריק שבין לבין, וכבר יודעת לזהות טוב מאוד את השלב הזה, ומתמסרת אליו בהנאה, ומפנה את המקום לריק. ואם גם אתם חווים את זה כעת מקווה שזה עוזר לכם להבין קצת את מה שקורה ופשוט להירגע אל תוך הריק הזה, וכשממש מתמסרים לו אז הוא הופך להיות ממש מרגיע ונעים (:

#שינוי

© 2014-2020 by DiklaWebDesign. All rights reserved.