יש רעיון אחד מרכזי שמלווה בעיני את המהות של אהבה עצמית, והוא להיות קשובים בכל רגע ורגע ל״מה אני רוצה?״, ״מה אני מרגיש/ה״ ו״מה אני צריכ/ה?״, ולפעול אח"כ בהתאם לתשובות שעולות באופן הכי טוב שיש בתוך המצב נתון.
כבר מילדות חינכו אותנו לחשוב מבחוץ פנימה, כלומר האהבה שנקבל מבחוץ היתה מותנית במשהו: ״אם תתנהגו יפה אז תקבלו _______״, "אם תעשו כך וכך אז ____________", וכל אחד יכול להשלים לעצמו ״אם _____ אז _______״.
אח״כ בגן ובבית הספר כשנכנס העניין החברתי אז גם הרבה פעמים מצאנו את עצמנו עושים כל מיני דברים כדי לקבל אהבה מהסביבה, גם אם לא באמת רצינו להתנהג או לפעול באופן הזה. למדנו שהאהבה אמורה להגיע אלינו מבחוץ, ושכדי לקבל אותה אנחנו צריכים להשתיק את מה שמרגיש לנו בפנים וללכת עם מה שמצופה מאיתנו.
וככה זה המשיך לו הרבה פעמים גם בחיי הבגרות. קורה לפעמים שאנחנו מתנהלים ימים שלמים, ולפעמים גם שבועות, חודשים ושנים מבלי לפעול לפי מה שאנחנו באמת רוצים וצריכים, אלא נותנים לכל הקולות החיצוניים האלו להניע אותנו.
ואת העיקרון הזה בדיוק אנחנו גם נוטים להעביר הלאה לדורות הבאים.
אז כדי שנוכל להפסיק את השרשרת ההרסנית הזו גיליתי שמספיק פשוט לקחת רגע אחד של שקט עם עצמנו ולשאול את השאלות האלו שכתבתי למעלה. רגע אחד קטן שלנו עם עצמנו יכול להעניק לנו את כל האהבה שאנחנו הרבה פעמים כמהים לקבל ממקורות חיצוניים לנו.
ועל הנושא הזה בדיוק אנחנו מדברים באחד מהשיעורים של סדנת 'דרך האמן'. זה שיעור שסוחף אחריו תגובות שאומרות שזו סדנה כייפית של ״לעוף על עצמנו״. ומשתתפת אחת אפילו ריגשה אותי במיוחד כשסיפרה לי בסיום הסדנה שהיא הרגישה שהיא קיבלה את עצמה במתנה.
ואני מזמינה אתכם לקחת עכשיו רגע קטן של אהבה עצמית ולשאול את עצמכם:
"איך אני מרגיש/ה כעת?"
"מה אני צריך/ה כעת?"
"מה אני רוצה כעת?"
"איזה צעד קטן אני יכול/ה לעשות עכשיו כדי להשיג את הדברים הללו?"
ואם בא לכם לקבל כמות גדושה של התבלין של אהבה עצמית אז אתם מאוד מוזמנים להצטרף אלי לסדנה הקרובה של 'דרך האמן'. כל הפרטים על הסדנה כאן
