בשיעור שהעברתי אתמול בסדנת 'דרך האמן' דיברנו בין היתר על הצלחה ועל ערך עצמי,
אחת הדוגמאות שאני אוהבת במיוחד לתת בשיעור הזה הוא סיפור חייו של ואן גוך,
קצת רקע על חייו ומותו של וינסנט ואן גוך: ואן גוך חי בין השנים 1853-1890. הוא צייר הולנדי, נחשב בין גדולי הציירים בכל הזמנים. במהלך חייו לא זכה ואן גוך להצלחה, וסבל מעוני. את רוב יצירותיו רשם וצייר במהלך עשר השנים שקדמו להתאבדותו אחרי שחלה במחלת נפש. רק אחרי מותו זכו יצירותיו להכרה וכאחת עשרה שנים לאחר שנפטר הוצגו ציוריו בתערוכה בפריז.
ואיך זה מתקשר לערך עצמי? כי כל עוד ואן גוך איפשר להדהוד החיצוני מהסביבה להכתיב לו את הערך שלו, הוא היה בטוח שהוא חסר ערך. יצירותיו והאמנות שלו לא זכו להכרה ולכן הוא היה בטוח שאין לו ערך. חייו היו מאוד מיוסרים. אם ואן גוך היה זוכה להצצה לעתיד לבוא בחייו הוא היה מבין איזה ערך עצום היה לו, איזה אמן מוערך הוא למעשה, ויכול להיות שזה היה חוסך ממנו סבל רב מאוד. אני מאמינה שאחד השיעורים הגדולים והמתנות שהוא הביא אלינו מלבד האמנות המדהימה שלו היא להאמין בעצמנו, ולא לתת לעולם החיצוני בלבד לקבוע לנו כמה אנחנו שווים, להמשיך וללכת עם הלב בכל מקרה, ולדעת שאנחנו שווים ומוערכים רק בעצם זה שאנחנו נאמנים לעצמנו.
פעמים רבות אנו נותנים לסביבה החיצונית לנו לקבוע מהו הערך שלנו, ואם לא נקבל את הפידבק שאנו חושבים שמגיע לנו נחווה תסכולים רבים. עלינו ללמוד לסמוך על הלב שלנו, ולדעת שאם יש לנו תשוקה גדולה לעשות משהו אז כנראה שאנחנו ממש טובים בו, גם אם עדיין אנו לא זוכים בהכרה חיצונית על כך. כולנו בעלי ערך רב, ובעלי כישורים ומתנות רבות לעולם. ברגע שנלך עם התשוקות שלנו נוכל לממש את הכישורים האלו, וגם אם בתחילה לא נקבל את הפידבק שאנו מצפים לו עלינו להמשיך בכל מקרה, התמורה לזה תהיה ההנאה שלנו, והתגובות מבחוץ הן למעשה רק תופעת לואי להליכה שלנו אחרי הלב.
אני מצרפת כאן את הסרטון המדהים הזה מתוך הסדרה 'ד"ר הו' שבו רואים את ואן גוך מגיע להצצה אל העתיד של היום, ואת התגובה המרגשת שלו כשהוא מגלה כמה שהוא מוערך וכמה שהאמנות שלו השפיעה על העולם כולו.
ואתם מוזמנים להצטרף אלי לסדנאות הקרובות של 'דרך האמן',